05.jpg

מסעו של קמפנלה אל ירושלים המדומינת

City of the Sunקורס "המסע הדתי ממרכז לשולים" הסתיים בימים אלו. מסעות הקורס הובילו אותנו בדרכים רבות ומגוונות אל עבר ירושלים. אביב כץ דקל, תלמידת תואר שני בחוג להוראה, שהשתתפה בקורס בסמסטר זה, חושפת את ירושלים המדומינת בחיבור האוטופי "עיר השמש" של קמפנלה. מוזמנים להצטרף למסע ולהתרשם מעבודתה של אביב, העומדת על הקשרים הסמויים שבין "עיר השמש", מפת ירושלים של ואן אדריכום, מסעותיו של ג'ון מנדוויל ומסעו של קולומבוס.

דמותה של ירושלים בחיבור "עיר השמש" מאת קמפנלה

אביב כץ דקל -  This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

קישור למפת ירושלים של ואן אדריכום באתר הספריה הלאומית

הספר "עיר השמש" נכתב על ידי תומאנזו קמפנלה בשנת 1602 בזמן שהותו בכלא. בספר מתוארת עיר אוטופית אליה הגיע 'איש ג'נובה', הספן של קולמבוס, במהלך מסעותיו, אך קמפנלה עצמו לא עזב את איטליה עד אותה העת. הוא נולד באיטליה תחת שלטון ספרדי, התחנך במנזר ולאחר לימודיו התקבל למסדר הדומיניקנים במסגרתו נסע ברחבי איטליה והרצה את משנתו שנחשבה חתרנית. בשנת 1600 נאסר, ככל הנראה בעוון פעילות שנתפסה חותרת נגד השלטון, אז כתב את "עיר השמש". לאחר קריאת הטקסט ולאור הנלמד בקורס, אני רוצה להעלות השערה כי במודע או שלא במודע קמפנלה כתב על ירושלים. ירושלים שלו. קמפנלה מעולם לא היה בירושלים, אך חייו הנוצרים והשפעת לימודיו היוו בסיס לכך שכאשר עצם את עיניו ודמיין עיר אוטופית ירושלים היוותה את ההשראה לכך. את ההשערה אבסס על מספר מקורות שונים בהם ניתן למצוא אזכורים דומים מאוד לתיאוריו של קמפנלה את עיר השמש, כולם מתייחסים לירושלים ולטענתי כולם היוו בסיס של ידע מקדים לחלומו האוטופי של קמפלה.

חינוך נוצרי לעליה לרגל- צליינות- היא מסורת ארוכת שנים, שורשיה בראשית הנצרות ויש טוענים שראשיתה אפילו במנהגים יהודיים (שלושת הרגלים). כאשר התחנה המשמעותית של העלייה לרגל היא בראש ובראשונה ירושלים- המקום הקדוש ביותר, ומהווה את 'המסע הגדול'. תיאורים רבים מצויים במקורות שונים על המסע לירושלים, על המקומות הקדושים ועל המנהגים הקשורים בה. עם זאת, רבים מהצליינים לא הגיעו בחייהם לצליינות מעשית והסתפקו בצליינות מדומיינת. גם קמפנלה לא זכה בחייו לצליינות מעשית. הוא חונך במנזר ומכאן שהתפיסות הנוצריות הושרשו בו היטב, חלום העלייה לרגל לירושלים בוודאי הדהד במוחו לא פעם, וממקום מושבו בכלא כשהוא נידון למוות ולא מאמין כי אי פעם יזכה להשתחרר הוא כותב ספר על העיר האוטופית שבליבו, אותה לא יראה בחייו ולכן הוא מסתפק בצליינות מדומיינת אל עבר ירושלים האוטופית והקדושה 'ירושלים של מעלה'. עבור מי שלא היה בירושלים זה בהחלט הגיוני שהיא תיתפס בתור אידאל, המדינה המושלמת. העולם החדש שיוצר קמפנלה תואם לרוח התקופה בה הוא חי, גם הוא 'מגלה עולמות' רק שהתגלית שלו איננה תגלית פיזית, היא לחלוטין תגלית אינטלקטואלית, משחק מחשבה פילוסופי, המייתר את המסע הפיזי עצמו שלא היה בר ביצוע. ואם המניעים ליציאה למסע כזה הן שאיפות רוחניות, והרבה פעמים גם צורך של הצליין לכפר על חטא שעשה, אולי קמפנלה עונה על שתי הסיבות. הוא בכלא, בין אם הוא מרגיש שהעונש הוטל עליו בצדק ובין אם לאו, צליינות לירושלים - עצם השהייה במקום הקדוש - עשויה להוות עבורו סוג של כפרה, של תיקון בעולם הזה ואולי גם בעולם הבא. בנוסף, מאחר ואיננו יכול להשיג משהו מוחשי מן העיר עצמה, שישרה גם עליו מן הקדושה, הוא כותב ספר, תוצר מעשי שיש בו רוחניות גלומה. 

קמפנלה מתחיל את סיפורו בתיאור מפורט של העיר "חלקה העיקרי בנוי על גבעה נישאת מעל למישור רחב ידיים... העיר נחלקת לשבעה מעגלים בניהם אפשר לעבור דרך ארבעה שערים הפונים אל ארבע כנפות הארץ... כדי לכובשה יש לתקוף את חומותיה..." הוא מתאר את מפת העיר באופן המאפשר לקבל תמונה מפורטת על העיר. התיאור לכאורה מדויק, הוא מציין מידות ("קוטרו של מעגל החומות עולה על שני מילין והיקפו שבעה מילין"... "היקף מעגל העמודים כשלוש מאות אמה ויותר"...) ויורד לפרטים דקים של תיאור כגון "עולים בשיפוע מתון" או "החדרים עצמם יפים, עם חלונות לפנים ולחוץ"... הירידה לפרטים מדויקים מאפשרת לקורא לדמיין גם את עצמו במקום, מטייל ברחבי העיר וגם מאפשרת לקבל 'מבט על' על העיר, מנקודת מבטו של האל- נושא שמופיע בהמשך כתביו בתפיסה הפילוסופית כיצד על העיר להתנהל. לכאורה זהו תיאור שאין לו קשר עם מפת ירושלים האמתית, אך הוא דומה באופן בולט מאוד למפה שצייר כריסטיאן ואן אדריכום (1533-1585).

אדריכום, כומר וקרטוגרף הולנדי שחי בגרמניה רוב חייו, גם לא זכה בחייו לעלות לירושלים, אך צייר מפה היסטורית דמיונית שלה בהתבסס על כתבי הקודש ומקורות היסטוריים נוספים. גם חייו של אדריכום היו נוצרים, ולכן סביר שציור המפה היווה סוג של עלייה לרגל עבורו, לפחות במהות אם לא בפועל. במפה של אדריכום נראה מישור רחב ידיים, הנמצא ליד גבעה נישאת, כאשר חומות העיר משתרעות הרבה מעבר לרגלי הגבעה, בדיוק כפי שתאר קמפנלה. הוא מתאר עיר הבנויה מעגלים, מעגלים המופרדים בחומות שהמרחק בניהם הולך ומצטמצם. תיאור דומה לציור המופיע במפת אדריכום, אם כי במפה העיר מלבנית ואיננה עגולה. כמעט לכל תיאור המופיע בספר ניתן למצוא גם ביטוי במפה: לתעלות המקיפות את העיר, לבתים הבנויים בסמוך לחומה, לשדרות העמודים. עד שמגיעים לראש הגבעה, שם נמצאת רחבה גדולה ובמרכזה מקדש בנוי לתפארת.

ניתן לראות במפה את מדרגות העולות לגבעה, את המזבח אותו מתאר קמפנלה, ומנורה עם שבעה קנים ("במקדש דולקות כל העת שבע מנורות על שם שבעה כוכבי הלכת").
המפה של אדריכום לא משקפת את הטופוגרפיה ואת המראה של ירושלים בפועל. כשם שבמקרים רבים אחרים  התיעוד הטופוגרפי לא בהכרח תאר את הממצאים בשטח. גם אדריכום וגם קמפנלה מתארים את ירושלים השמימית, הקדושה, כפי שהיא נתפסת בעיני רוחם כנוצרים. קמפנלה בשל היותו מלומד, בוודאי התבונן לא פעם במפות של העיר ויתכן שאף במפת אדריכום. אך גם ללא היכרות ישירה עם המפה ניתן להניח כי קמפנלה ואדריכום חלקו הלך רוח דומה שהוביל אותם ליצירות המשקפות תפיסה דומה של ירושלים. השערה זו מקבלת חיזוק משמעותי יותר כאשר בוחנים את
מפת "עיר השמש" כפי שצויירה בעקבות כתביו של קמפנלה: צורתה עגולה באופן בולט, לעומת הצורה המלבנית של העיר המצויירת במפת אדירכום, כפי שהיא מתוארת בספר: "העיר נחלקת לשבעה מעגלים גדולים ביותר". לפני ההתמקדות בפרטי המפה אני רוצה להתייחס גם לצורה הגאומטרית המושלמת של העיר, מאחר ואני רואה גם בה חשיבות. עיר טבעית שגדלה בעקבות הגידול הטבעי של אזרחיה איננה גדלה באופן סימטרי, היא מתאימה את עצמה לתוואי השטח ולכן במבט על צורתה איננה סימטרית. עצם קיומה נועד לשרת את אזרחיה ולא לעמוד בסטנדרטים אסתטיים. שרטוט סימטרי של מפה מעיד בהכרח על עיר מדומיינת ולא על מפה אוטנטית, התייחסות שרלוונטית גם למפת אדריכום שיוצרה מעולה לא נכח בשטח וגם למפת עיר השמש שנוצרה בדמיון מחברה.

"חלקה העיקרי של העיר בנוי על גבעה... בהיותה בנויה על צלע הר..."- במפת אדריכום ניתן להבין שהטופוגרפיה של השטח איננה אחידה, ישנן מדרגות, גבעות וגשרים בתוך העיר המוקפת חומה. ואילו במפת עיר השמש אין רמז לתוואי שטח שאיננו מישורי לחלוטין. "העיר נחלקת לשבעה מעגלים גדולים ביותר"- במפה של אדריכום ניתן למצוא לכך ביטוי, אך במפת עיר השמש לא ניתן למצוא יותר מחמישה- שישה מעגלים לכל היותר. "ממעגל אחד למשנהו אפשר לעבור דרך ארבעה שערים הפונים אל ארבע כנפות הארץ (בחומות המקיפות כל מעגל)"- במפת עיר השמש לא ניכר כי יש חומות המקיפות כל מעגל, ובין המעגלים ישם 6 פתחים ולא 4 כמו בתיאור. בנוסף, לעיר עצמה יש רק שלוש כניסות ואף אחת מהן איננה צפונית. במפת אדריכום ישנן חומות נוספות, בתוך מסגרת החומה הכללית המקיפה את העיר ובהן מופיעים שערים. מאחר והמפה מלבנית, ניתן למצוא שערים הפונים אל ארבע כנפות הארץ. "הבתים עומדים בסמוך לחומה ואפשר לומר שהם מחוברים כגוש אחד"- במפת עיר השמש יש מרווח ניכר בין החומה לבין הבתים, במפת אדריכום ישנם אזורים בהם הבתים צמודים לחומה כגוש אחד. "יש שדרה עמודים ומעליה ציורים יפים"- אין כלל אזכור לכך במפת עיר השמש, אך במפת אדריכום ניתן לראות תיאור דומה.

בספר מופיע תיאור מפורט של המקדש ומודגש שאיננו מוקף חומה ואילו במפת עיר השמש מופיע במרכז מגדל שאיננו מרשים, אך עגול, ומוקף חומה. וזאת לעומת מפת אדריכום שם ריבוי פרטים באזור שניכר כי הוא מורם- גם בפועל הוא גבוה יותר ואליו עולים במדרגות וגם באופיו כך ניתן לראות שם בממנים דתיים כגון מלאכים, מזבח וכו'. "במקדש דולקות כל העת שבע מנורות על שם שבעה כוכבי הלכת"- שוב, זהו תיאור שכלל אין לו התייחסות במפת עיר השמש אך אולי ניתן לראות לו רמז במפת אדריכום בדמות מנורה עם שבעת קנים:

גם להתייחסותו לדגלון המראה את כיוון הרוח ניתן למצוא מקבילה במפת אדריכום- בכניסה למתחם המקדש ישנו שעון גדול, שאולי מעיד על כך שתושבי המקום מלומדים.

כל ההבדלים האלו בין המפות יכולים לרמוז על כך שמפת עיר השמש כפי שצויירה רחוקה יותר מתאוריו של קמפנלה, מאשר מפת אדריכום שצויירה בהתבסס על ירושלים הדמיונית. המסע הפיזי שעושים קמפנלה ואדריכום- מי בכתיבה ומי בקרטוגרפיה מדמה עבורם את המסע הפיזי שלא ביצעו אל ירושלים, את החוויה הפיזית של להגיע לארץ הקודש. יתכן שעבור שניהם היצירה הפיזית מהווה גם מסע רוחני של שינוי פנימי. עם תום היצירה הם אינם אותו אדם שהיו בתחילתה כי מעט מהקדושה של המקום דבק גם בהם. מאוחר יותר גם צוירה מפה של עיר השמש כפי שהופיע בדמיונו של קמפנלה, אך את ההשראה קיבל, אולי, מאדריכום.

התכלית של הספר "עיר השמש" הוא תרגיל מחשבתי, לסייע לקוראים לחשוב בעצמם על רעות החברה בה הם חיים ולסייע להם לקיים מסע מנטלי לעבר חברה טובה יותר. קמפנלה מתאר מקום באופן מדויק וממשי במטרה לאפשר לעצמו ולקוראיו להעמיק במסע ההגותי אליו הוא מכוון. קמפנלה הסתכל במפה ותאר את העיר הקדושה שהוא מכיר- ירושלים, גם אם לא עשה זאת במודע, והסתכל בליבו ודמיין את האנשים בה וכיצד העיר מתנהלת.
בניגוד לרפליקות שנועדו להנגיש את האתר הקדוש לאלו שאינם שם, כאן קמפנלה משתמש בטכניקה הפוכה: הוא מתאר מקום מוכר מבחינה פיזית, וזר מבחינת האופן בו החברה בו מתנהלת. אם המקום היה זר מכל היבטיו אזי הקורא לא יכול היה לדמיין את השינוי אליו מכוון הספר גם בחברה הקיימת, מאחר והמקום הפיזי דומה ומוכר, כל שנותר הוא לשנות רק את פני החברה. המקום מוכר מבחינה פיזית לא רק לקמפנלה, אלא לכלל הנוצרים שליבם מכוון אל ירושלים. הטכניקה הזאת הופיע גם בכתביו של מנדוויל[1] כאשר הוא מספר על אותו אדם שיצא מביתו לראות עולם עד שהגיע למקום בו דוברים את שפתו, ומתנהגים באופן דומה לארצו. הוא נדהם ולא האמין כיצד זה יכול להיות עד שהבין כי הקיף את העולם וחזר לארצו. אין כאן ניסיון להיכרות עם תרבות אחרת באמת, אלא רצון להישאר ולשנות את התרבות הקיימת. וגם מנדוויל טוען כי מצב כזה אפשרי, על אף הקושי והסיכוי שאכן יקרה, מאחר והעולם עגול יש אפשרות לכך. ניתן לראות בכתביו של קמפנלה אנלוגיה למנדוויל, הוא משתמש בתיאור הפיזי של מנדוויל כבסיס לתיאור האינטלקטואלי והמנטלי שהוא מעוניין לעשות וכך גם אם הסיכוי ששינוי שכזה יקרה הוא קטן, גם הסיכוי להקיף את כדור הארץ קטן, אך הוא עדיין יכול להתקיים. השפה היא רעיון החוזר על עצמו בין הכתבים- השפה המוכרת מתוארת כשקמפנלה מתאר את עיר השמש: "רבים מהם הבינו את שפתי" וגם "חוק הוא שלכל שפה ושפה יהיו אצלם שלושה שמבינים אותה", וגם אצל מנדוויל: "הוא שמע אנשים מדברים בשפתו שלו". הבנת השפה היא גשר וחיבור למוכר, מאחר ושאר התיאור של העיר האוטופית הוא לכאורה זר לחלוטין ביחס לחברה באירופה בה הוא חי. ועם זאת, גם העיר האוטופית בסופו של דבר היא כזאת כי היא מתבססת על כל הידע המערבי הנצבר בחברה- אסטרונומיה, פיזיקה, גאוגרפיה, רפואה מוסר וכו'.. ושוב מדגיש קמפנלה את העוגן: "שנראו ממש כפי שאנחנו מכירים אותם אצלנו". הוא מציג את השונה בעזרת עוגנים מוכרים, גם לו וגם לקוראיו.  

קולומבוס מתאר את העולם באופן עגול לא מושלם- כצורת אגס, "ובאזור הבליטה, מתחת לקו המשווה נמצא גן העדן הארצי", גם קמפנלה מתאר את עיר השמש (גן העדן הארצי שלו) ב"מישור רחב ידיים הנמצא סמוך לקו המשווה". תיאורו של קולמבוס בהחלט מתאים לתיאורה של ישראל כאשר אזור "הבליטה" הקרוב ביותר לשמיים "קצה המזרח" הוא ירושלים. הגאוגרפיה המתוארת היא גאוגרפיה רוחנית/ מוסרית, אדם מטפס אל ירושלים ויורד ממנה לשאר העולם. גם אצל מנדוויל היא נמצאת גבוה יותר מהודו ומאנגליה, במרכז העולם הסימטרי והעגול, אך גבוה יותר מכל שאר המדינות. גם השם "עיר השמש" תואם לתיאוריו של קולמבוס את האקלים באיזור, ויכול להוות השראה לקמפנלה. ומדוע דווקא קולמבוס? הספר עיר השמש בנוי כדיאלוג פואטי בין איש ג'נובה לבין ההוספיטלר. איש ג'נובה הוא הספן של קולמבוס, כך שכתביו של קולמבוס בוודאי היו ידועים לקמפנלה ואילו ההוספיטלר הינו חבר במסדר ההוספיטלרים, אבירי יוחנן הקדוש בירושלים. ושוב חזרנו לאותה הנקודה- ירושלים.   

קמפנלה היה אחד מיני רבים שערך מסע מדומיין, אך מסעו היה שונה באופנים רבים משל אחרים. נשווה לדוגמא את עיר השמש לכתביו של תומאס מור. מור משתמש באמצעי ספרותי דומה לקמפנלה- הוא כותב על אדם שביקר באוטופיה ומתאר דיאלוג בינו לבין אדם אחר לו הוא מספר את קורותיו. אוטופיה שלו שוכנת על אי, כך היא מבודדת מהסביבה ומתקיים בה מיקרוקוסמוס, קמפנלה לעומתו בחר לא לתאר את עירו כאי בתור הזירה המרכזית, היא נגישה יותר, אפשרית יותר. מיקומה המדויק של עיר השמש ידוע ואילו מור מציג שורה של נימוקים, ספק תירוצים לכך שאיננו יודע במדויק היכן היא נמצאת. הוא מפרט הרבה על המקום ואפילו ממציא מערכת כתב שאיננו קיים וכותב שירה בכתב האוטופים, כסופר הוא עושה שימוש באופן בו נכתבת ספרות המסע כדי לתאר את המקום הדמיוני, אך הגיבור שלו המבקר במקום לא יודע לספר הכל על אוטופיה ואילו איש ג'נובה של קמפנלה יודע הכל לפרטי פרטים על המקום.

בחיבור זה ניסיתי להראות כיצד עיר השמש האוטופית של תומאזו קמפנלה הוא בעצם מבוסס על כמיהתו של קמפנלה, כנוצרי, אל ירושלים אותה הוא לא ראה בחייו, אבל בדמיונות הפליג אליה בוודאי לא פעם. בהשראה של מפות וטקסטים אליהם נחשף הוא כתב על עיר השמש הדמיונית, אך בדמיונו הוא לא הצליח להתרחק הרבה מעבר להוויתו הנוצרית הבסיסית. 



[1]The land of india p.81

 

אתם כאן: Home מה חדש? מסעו של קמפנלה אל ירושלים המדומינת