06.jpg

הצד הנסתר של הארוורד – פיקוח על המרצים??

746px-Austin Hall Harvard University

אוניברסיטת הארוורד,
     בנין אוסטין    

מקור: ויקימדיה

אוניברסיטת הארוורד משקיעה משאבים בפיקוח על המרצים, ולא רק בפיקוח על הסטודנטים, כך על פי ספרה החדש של הסוציולוגית סטפני גרוסה-שארייה הצד הנסתר של הארוורד (Stéphanie Grousset-Charrière / La Face cachée de Harvard ).

הספר, שפורסם בצרפתית ועדיין לא זכה לתרגום, מבוסס על השנים בהן עבדה גרוסה-שארייה כעוזרת הוראה בהארוורד. לטענתה, ההצלחה של האוניברסיטה, אשר התהדרה במשך שנים ארוכות במקום הראשון בדירוג האוניברסיטאות העולמי של השבועון הבריטי Times Higher Education והעמידה מבין שורותיה מעל 40 זוכי פרס נובל, מבוססת לא רק על סינון קפדני של הסטודנטים, אלא גם על פיקוח קפדני על המרצים. בספר היא מתארת את תהליך הקבלה המייגע למשרה באוניברסיטה ואת ההכשרה הארוכה שעוברים מרצים צעירים. לטענתה האוניברסיטה מצפה מהמרצים להתלבש על פי קוד לבוש נוקשה ולהימנע מביטול שיעורים אפילו בעת מחלה. בנוסף היא טוענת כי המרצים נדרשים לפתח יחסים אישיים עם הסטודנטים ולהימנע מביקורת שלילית.

למרות שפורסם רק לאחרונה הספר הספיק לספוג ביקורת רבה. מרצים ותלמידים בהארוורד טוענים כי מדובר בהגזמה ואילו קוראים ברחבי העולם טוענים כי השיטה יכולה לפעול רק כאשר מדובר באוניברסיטה המסננת מראש את תלמידיה וכי היא לא תוכל לזכות בהצלחה במוסד ציבורי המתקיים על תקציב זעום ומחויב לקבל גם סטודנטים ברמה נמוכה יותר. כך או כך, הספר מעלה שאלות רבות בנוגע למערכת ההשכלה הגבוהה בארץ, הרחוקה מרחק שנות אור מהמתואר בו. אצלנו אין קוד לבוש והמרצים אינם מקבלים הכשרה בהוראה ועם זאת מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל העמידה מספר זוכי פרס נובל. האם יש, אם כן, חשיבות לפיקוח קפדני על המרצים, או שמא מדובר בגימיק שיווקי המיועד למשוך תלמידי בעלי כיסים עמוקים?

מה דעתכם? שתפו אותנו!

באמצע המאה ה-15 פיתח יוהאן גוטנברג את מכונת הדפוס ושינה את פני אירופה ללא היכר. בשלהי המאה ה-20, בשנת 1971 ליתר דיוק, יזם מייקל ס. הארט את פרויקט גוטנברג והוסיף נדבך נוסף למהפכה הטכנולוגית של זמננו.

הוסף תגובה


קוד אבטחה
רענן

אתם כאן: Home מה חדש? הצד הנסתר של הארוורד