02.jpg
Midrash sefer Moshe - Fragment

 הסוד של "ספר משה" מקומראן

 במחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה בשיתוף עם  אוניברסיטת "סרבון" בפריז נחשפו תגליות חדשות על  מגילת  "ספר משה" מקומראן. החוקרים גילו כי כותרת  המגילה "מדרש  ספר משה" נערכה בידי עורך מאוחר  שהוסיף את המילה  "מדרש" לכותרת המגילה.

 

הכתבה מבוססת על כתבתו של יונתן הללי, אתר NRG. כל התמונות מאתר רשות העתיקות. 

מגילות קומראן התגלו בשנים 1956-1947, במערות ליד קומראן שבמדבר יהודה, והן כוללות כמעט אלף ספרים של "עדת היחד" - אחת הכתות היהודיות בתקופת בית שני. המגילות נחשבות עד היום לאחת התגליות הארכיאולוגיות החשובות בישראל, שכן מדובר בספרי התנ"ך הקדומים ביותר שנמצאו עד כה. בין המגילות נמצאו כתבים של ספרים מהתנ"ך, ספרים חיצוניים לתנ"ך וגם טקסטים שלא היו מוכרים כלל.

מחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה בשיתוף המכון ללימודים מתקדמים בסורבון שבפריז מציע קריאה חדשה לאחת ממגילות קומראן. הקריאה שופכת אור על תחילת הכתיבה הפרשנית על המקרא. מקורה של הטכנולוגיה החדשה במיזם המתנהל ברשות העתיקות בסיוע "גוגל", שבמסגרתו רשות העתיקות מצלמת מחדש את כל המגילות באיכות גבוהה ומעלה אותן לרשת בפורמט זמין ובחינם.

קישור לאתר הבית של רשות המגילות למגילות מדבר יהודה - http://www.deadseascrolls.org.il/home

ד"ר בן-דב הוא אחד מקבוצת חוקרים באוניברסיטה שחוקרים את המגילות ואף מוציאים כתב עת שנתי בשם "מגילות", המאגד את מיטב המחקרים בנושא. מחקר המגילות ממשיך להעסיק עד היום את החוקרים בארץ ובעולם, ומספר החוקרים שעוסקים בתחום רק הולך וגדל עם השנים. למרות שהמגילות עצמן פוענחו כבר, העבודה עליהן עדיין רבה, בעיקר במתן פרשנות ובמיקום של הכתבים ביחס לטקסטים יהודיים אחרים דוגמת המשנה, כתבי יוסף בן מתתיהו, ספרי המכבים, תפילות והלכות קדומות ועוד. כפי שמעיד המחקר הנוכחי, שיופיע בקרוב בכתב העת Sea Discoveries Dead, שינוי של כמה שורות או אפילו נקודות בודדות עשוי לשנות את ההבנה של טקסט כזה או אחר.

קישור לאתר "מגילות" של אוניבברסיטת חיפה - http://megillot.haifa.ac.il/index.php/he/2012-04-24-09-52-07

במחקר הנוכחי ביקשו ד"ר בן-דב ופרופ' דניאל שטוקל בן-עזרא מהסורבון להתחקות אחר מגילה שכותרתה הייתה "מדרש ספר משה" העוסקת בדיני מחלת הצרעת לפי ספר ויקרא פרק י"ד. מגילה זו היא אחת מתוך כ-12 מגילות (הכוללות מאות קטעי פפירוס קטנים) שנכתבו באלף-בית מוצפן. המגילות פוענחו בשנת 1999 על ידי החוקר סטיבן פפאן, שגם תארך בעזרת מגילה זו את המגילות המוצפנות לתחילת המאה השנייה לפני הספירה.

הכותרת "מדרש ספר משה" (בתמונה מטה) מופיעה על דף הכריכה של המגילה בכתב לא מוצפן. הכותרת נכתבה על ידי הספרן כדי לדעת היכן להניח את המגילה וכיצד לשלוף אותה בקלות, אולם כבר במבט ראשוני הכתובת נראתה לד"ר בן-דב ולפרופ' בן-עזרא חשודה. "ניתן היה לראות שיש הבדל בכתב היד בין המילים 'מדרש' למילים 'ספר משה' אולם לכך יכולות להיות סיבות רבות. גם כיום אותו אדם יכול לכתוב בכתב מעט שונה אם הוא נאלץ להפסיק לכתוב מסיבה כלשהי וחוזר לכתוב לאחר זמן מה", אומר ד"ר בן-דב.

Midrash Sefer Moshe - Title

אולם בשלב זה הגיעו לעזרת החוקרים הטכנולוגיות החדישות, שלא היו בנמצא לפני 15 שנים. בעזרתן אפשר היה לראות למשל שהמילים נכתבו בדיו שונה. הטכנולוגיות אף חידדו את ההבדלים בין אותיות שהופיעו פעמיים, כמו מ'ם או רי'ש, וגם הצביעו על הבדלים נוספים - כמו הרווחים בין האותיות, הזוויות שבהן נכתבו האותיות, גודלן ועוד. שורת הבדלים זו הטתה את הכף לכיוון הסברה של שני כותבים שונים.
עבודה בלשית זו, כפי שמגדיר אותה ד"ר בן-דב, היא מה שמפריד בין העבודה השגרתית של ההיסטוריונים או של חוקרי המקרא המודרניים, שרגילים לקרוא טקסטים בדרך כלל מול המחשב, לבין חקר המגילות.

Midrash sefer Moshe - Fragment

"העבודה הזו כוללת שעות על גבי שעות במעבדה ברשות העתיקות, שבה יושבים על פירורי הקלף האלה - כשכל פיסת קלף היא באורך 2.5 ס"מ - ועובדים על השחזור. בעבודה הנוכחית, אחרי שעות של עבודה צץ לנו פתאום קו נוסף שנראה כמו האות וי'ו - ואם אכן היה מדובר באות זה יכול לשנות את כל מה שחשבנו עד כה. בסוף התברר שזה הגיע בכלל מקטע של מגילה אחרת". 

החוקרים מצאו גם עדויות נוספות, שלא רק חיזקו את הסברה שלהם אלא אף הסבירו מדוע היו שני כותבים שונים ומה משמעות הדבר. הטכנולוגיה החדשה אפשרה להבחין בקלות בכמה נקודות מעל המילה "ספר" מעל האות סמ'ך ומעל האות רי'ש, שנראו אך בקושי לפני כן. היא גם אפשרה לראות שתי נקודות דומות מתחת לפ'א ומתחת לרי'ש, שאותן לא ניתן היה כלל לראות לפני כן. המשמעות של נקודות אלה היא שהמילה "ספר" נמחקה.
"באותה תקופה לא נהגו למחוק דיו שנכתב על קלף. היו מסמנים נקודה מעל ומתחת לאות, וזה היה סימן לכך שהמילה נמחקה. הסיפור שלנו עוסק בספרן שראה את הכותרת 'ספר משה', מחק את המילה 'ספר' והחליף אותה ב'מדרש'", מסביר ד"ר בן-דב. "זו הייתה מבחינתו הכותרת הנכונה". 

ומה המשמעות של "הכותרת הנכונה"? ד"ר בן-דב מסביר כי ככל הנראה מי שכתב "ספר משה" לא הכיר מספיק טוב את הצופן שמאחורי הטקסט, ומהמעט שידע הבין כי מדובר בקטעים מן התורה. בהתאם לכך הוא החליט שמדובר ב"ספר משה" - כלומר, ספר התורה. אולם מי שמחק את המילה הכיר טוב יותר את הטקסט והבין שמדובר בפרשנות מרחיבה על התורה, שראוי לקרוא לה "מדרש" - ולא בספר התורה עצמו. 

"מדובר באחד המופעים הקדומים ביותר של המילה'מדרש' במשמעות של פרשנות לטקסט תנ"כי", אומר ד"ר בן-דב. "בתקופה קדומה זו, מאות שנים לפני ימי חז"ל והמשנה, נוצרה כבר הקטגוריה של 'מדרש' והתבססה ההבחנה בין הרחבות של התנ"ך, שהיו מקובלות באותה תקופה, לבין חיבורים דרשניים העומדים מחוץ לו. במגילות אנחנו מוצאים את העדויות הקדומות ביותר לז'אנר הספרותי החדש הזה - פרשנות על התנ"ך. במגילה הנוכחית אנחנו רואים באופן מוחשי איך המושג הזה קורם עור וגידים, כשאדם אחד עוד לא מכיר כלל בקיומה של אפשרות כזו ואדם אחר כבר מכיר את המושג ומתקן את קודמו".

מקורה של תגלית אחרת שאליה הגיעו החוקרים היא בבחינת צורת הכתב במגילה. בסיומה הגיעו החוקרים למסקנה כי יש לתארך את המגילה, כמו גם את כל קורפוס 12 המגילות המוצפנות, לכמאה שנים מאוחר יותר מהתאריך שהוצע במחקרים הקודמים. כלומר, התגלית האחרונה של המשלחת היא שהמגילות הללו נכתבו במאה הראשונה לפני הספירה, ולא בשנייה, כפי שחשבו עד כה.

המחקר המתואר מהווה סנונית ראשונה ממחקר רחב יותר המתנהל במרכז לחקר מגילות מדבר יהודה שבאוניברסיטה. צוות המחקר בראשותו של ד"ר בן-דב שם לעצמו למטרה לבחון את כלל המגילות הכתובות בכתב סתרים קומראני. המחקר מתבצע בשיתוף מעבדת המחקר של פרופ' נחום דרשוביץ מהחוג למדעי המחשב באוניברסיטת תל-אביב. יחד עם צוות המעבדה חוקרי המגילות בוחנים את ממצאיו של פפאן, ראשון חוקרי כתב הסתרים הקומראני. לדעתם החוקרים, פפאן עשה הרבה שגיאות בשחזור המגילות, ומקווים כי המידע ממעבדת המחשבים יסייע להציג ממצאים חדשים.

1.071 1.011 

1.052

בתמונות מעלה - פרגמנטים של פפרירוסים עם כתב סתרים מקומראן. 

אתם כאן: Home מה חדש? הסוד של "ספר משה" מקומראן