הרפסודוס והפילוסוף: מבטים על אמנות בין קדושה לשיגעון
סמסטר א, יום א 12:00-10:00
במרכז כל שיעור תעמוד סוגיה פילוסופית שאותה נבחן לאור יצירת אמנות (אחת או יותר) מתחומי האמנות הפלסטית, התיאטרון והמוסיקה. כך נוכל לראות כיצד האמנות, מצידה, בוחנת את השאלות הפילוסופיות אודותיה.
הרפסודוס והפילוסוף: מבטים על אמנות בין קדושה לשיגעון
ד"ר דורית ברחנא-לורנד
סמסטר א, יום א 12:00-10:00.
מתרגלות: גב' טליה הופמן, גב' אסנת בר-אור, ד"ר סינתיה גבאי, ד"ר נטלי תורג'מן
"הלא חפץ עדין הוא המשורר, מוכנף וקדוש, ואין בכוחו לומר דברי שירה, עד שתבוא עליו השראה אלוהית, ועד שתעזבנו הבינה ולא תהיה עוד דעתו בו" כתב אפלטון בדיאלוג המוקדם "איאון". מאוחר יותר, טען שלמרות קסמה הרב (ולמעשה בעיקר בגללו) אין לאמנות מקום במדינה. היחס האמביוולנטי שמגלה אפלטון לשירה כבר בראשית דרכו הפילוסופית, מאפיין את יחס החברה המערבית לאמנות בכלל עד עכשיו. מתוך תפיסה שמחד מקדשת את האמנות ומאידך מגלה חשדנות כלפי הפיתוי הלא-יצרני שמציגה האמנות, עולה יחס כפול ובעייתי לאמנות שמרומם ומשפיל אותה בעת ובעונה אחת. בקורס נבחן היבטים שונים של תפיסת האמנות ביחס לסוגיות של אמת, מוסר והכרה. נקודת המוצא של הקורס תהיה הדיאלוג "איאון" ואליו נחבר טקסטים שונים מההיסטוריה של האסתטיקה. במרכז כל שיעור תעמוד סוגיה פילוסופית שאותה נבחן לאור יצירת אמנות (אחת או יותר) מתחומי האמנות הפלסטית, התיאטרון והמוסיקה. כך נוכל לראות כיצד האמנות, מצידה, בוחנת את השאלות הפילוסופיות אודותיה.
הקורס יאפשר לסטודנטים להתוודע לשיח הפילוסופי וזיקותיו להבנת מעשה האמנות ומשמעויותיה התרבותיות, וכן יפגיש אותם עם דרכי החשיבה הביקורתית וביקורת האמנות. למטרות הקורס שני היבטים:
- היבטים אנליטיים: הבנה של מונחי מפתח מהתחום, ניתוח פרשני של טקסים, יכולת אנליטית בהצגת טיעונים.
- היבטים תמטיים: היכרות עם תיאוריות בפילוסופיה של האמנות וקישורן ליצירות אמנות מתחומים שונים.
הקשר בין הקורס לתרגילים
התוכנית מבוססת על תיאום בין הקורס לתרגילים: מושגים וסוגיות פילוסופיות יוצגו בקורס ויודגמו באופן תמציתי. בתרגיל יושם הדגש על קריאה משותפת מעמיקה בטקסטים, דיון ועבודות. על מנת להרחיב את טווח ההיכרות עם טקסטים פילוסופיים ועבודות אמנות המתכתבות איתם נעבוד בתרגילים על טקסטים שונים ובד בבד נחזור ונעיין בטקסט המפתח "איון" לאפלטון. התרגילים ינועו מהטקסט הפילוסופי לעבר מופעים ועבודות אמנות (תיאטרון, וידיאו ארט, מייצב, מייצג, קולנוע, יצירות מוסיקאליות, אמנות פלסטית). בדרך זו התרגילים יאפשרו התמודדות עם סוגיות פילוסופיות והשתקפותם באמנות, סוגיות פילוסופיות כמקור השראה ליצירה אמנותית והעשרת השיח אודותיה. צורת ארגון זו מאפשרת העמקה וחשיפה ומעניקה לסטודנטים 'ערכת תפירה' לכתיבה ביקורתית, יצירה ולחשיבה רפלקטיבית על תפקיד האמנות בעבר ובהווה.
מבנה
- קריאה ביקורתית משותפת בטקסטים
- דיון בסוגיות פילוסופיות ואמנותיות וקישורן לסוגיות עכשוויות באמנות
- קריאה ביקורתית בעבודות אמנות
- התנסות יצירתית בזיקה לסוגיות פילוסופיות
דרישות
- יש לנכוח באופן רציף בקורס ובתרגיל.
- קריאה – יש לעקוב באופן שוטף אחר התוכנית ולקרוא לפני השיעורים את הטקסטים הרלוונטיים. בתרגיל יש להביא את הטקסט הנלמד לכיתה.
פירוט העבודות :
שתי מטלות קצרות ומטלה מסכמת.
נושאי השיעורים והתרגילים (שלדי, יתכנו שינויים)
- מבוא: על הפרסונה של הפילוסופיה בכלל
- אפלטון – המפץ הגדול: נקודת ההתחלה של הדיון הפילוסופי באמנות
- אמנות וחברה: מה שנדרש למדינה ומה שמיותר
- ערך אמנותי וערך מוסרי: ניגוד או השלמה?
- רמאות: מהאמנות החוצה
- רמאות: מהאמנות פנימה
- מה אפשר לדעת על העולם?
- הכרה והנאה אסתטית
- כל העולם מבט: אמנות ללא גבולות
- מה הטעם ללמד אמנות?
- אמנות כפריבילגיה
- שיעור סיכום: בחזרה לאפלטון ואמנות כחיי נצח
ביבליוגרפיה נבחרת
אפלטון, "פוליטיאה"
אפלטון, "המשתה"
אריסטו, פואטיקה
דיויד יום, "על אמת המידה של הטעם"
עמנואל קאנט, ביקורת כוח השיפוט [1790]
פרידריך שילר, על החינוך האסתטי [1795],
וולטר בנימין, יצירת האמנות בעידן השעתוק הטכני [1936]
John Dewey, Art as Experience [1934] Penguin, New York, 1980.
וירג'יניה וולף, חדר משלך [1929]
מועדי ההרצאה והתרגולים:
100.1370 |
הרפסודוס והפילוסוף: מבטים על אמנות |
2 |
2 |
10:00 |
12:00 |
א' |
|
100.1371 |
הרפסודוס והפילוסוף: מבטים תרגיל |
2 |
2 |
100.1371א01 |
12:00 |
14:00 |
ג' |
100.1371 |
הרפסודוס והפילוסוף: מבטים תרגיל |
2 |
2 |
100.1371א02 |
12:00 |
14:00 |
ד' |
100.1371 |
הרפסודוס והפילוסוף: מבטים תרגיל |
2 |
2 |
100.1371א03 |
16:00 |
18:00 |
ד' |
100.1371 |
הרפסודוס והפילוסוף: מבטים תרגיל |
2 |
2 |
100.1371א04 |
10:00 |
12:00 |
ה' |